יום ראשון, 5 ביולי 2015

עצוב למות באמצע התמוז

הקיץ החם עוד לפנינו, ורובם של אנשים מחכים למלחמה מחוץ עם החמאס או עסוקים במלחמה מבית עם ערביי ישראל בהתרגש עלינו הרמדאן. וכמעט נשכחה ממנו בשורה טובה יחסית שלא שומעים הקיץ- כבשנים שעברו- על הורים השוכחים ילדיהם ברכב ר"ל ועל גברים הרוצחים נשותיהם ר"ל.
ונדמה שהטרנד החדש הוא כוחו של לשון הרע להרוג ולהמליך. מה שתופס הדים הוא הכח של התקשורת להבליט ולהוציא לאור דברים- בין שנבדקו ובין שלא נבדקו. הרב מהצפון החשוד באונס ובהטרדת נשים, תנ"צ ברכה ז"ל שהוכפש ועוד ועוד, מתאבדים ושאינם מתאבדים. 
אלבר קאמי מתאר בספרו "הזר" את החלטת האדם להתאבד לאחר שמשהו "חופר תחתיו" (כך לשון תרגום הספר) ובסופו של דבר קש שובר את גב הגמל.
מהלך ההשמצות שחופר תחתנו החל במערכת הבחירות האחרונה בה גדש לשון הרע את הזירה התקשורתית, הוא ממשיך כעת בליבוי שיח מלעיז על ידי אנשי שמאל המתקשים לקבל את תוצאות הבחירות, וע"י שרים בממשלה, ח"כ וטוקבקיסטים שמספקים ללהבת הגזענות והשנאה העדתית והפוליטית חומרי בעירה. 
החכמה הגדולה שמצטברת אצל אנשים היא פשוט לא להקשיב ולא להיגרר לאייטמי YNET (אינני קורא באתר זה כבר יותר מחצי שנה). לחפש את הטוב, ולא להיכנע לרכילות. זו המלאכה של הקיץ הזה. החלה עונת החזרה בתשובה.

הצד השני של המשוואה(לא לרכל), הוא להעמיק. מה אני מבין בגז? איך אני יכול ללקט מידע אמין על מה שמתרחש?איך אנקוט עמדה?
הנה התשובה. פרופ' ירון זליכה. בבקשה