יום ראשון, 25 בפברואר 2018

וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן

מגילת אסתר- מגילת נשים והשפעתן על המלכות- משיחה לפי תומה את רחש ההמון: אם ישעה אחשוורוש לסירובה של ושתי לעשות רצונו, יהיה לכך הד בכל הממלכה. כך משכנע אותו המן להוריד את ושתי מכסאה.
בתוך ביתו פנימה ("כל כבודה... פנימה"), זרש אשתו מייעצת להמן ומוסרת לו את סופו ("אם מזרע היהודים") ובמקום עבודתו אסתר גורמת לו לכרוע ולהיכנע.

חזרה לרחש ההמון. 
כאשר עולה רצון בתפילה משותפת לגברים ולנשים, עולה רחש ההמון בגרונות אנשים. גבאי בית כנסת לא מבוגר מן הציונות הדתית הבורגנית הרווחת סובר בענייני תפילה (ואולי גם בתחומים אחרים) כי "אתה נותן להן (לנשים) קצת והן לא מסתפקות בכך", ובפתיחת ארון הקודש בבית כנסת בו מחזירות הנשים את ספר התורה אמרו לי להיזהר לא לסגור את הארון משום שזהו תפקיד הנשים ושעלי להיזהר כי אחרת "תסתבך איתן", ואדם מן השורה המכיר אנשים שביקשו לפתוח בית כנסת מסוג זה אמר למשפחתו שאינו רוצה שילדיו ימשיכו לשחק עם ילדי האנשים הנותנים יקר לנשותיהם ולבנותיהם. ואתה הולך שוב ושוב למסיבות בר מצווה מושקעות של בני משפחה, ולאירועי בנות מצווה דלים לבנות באותה משפחה. וכל ביטוי פשוט של אם ובתה נתקלות במגבלת המגדר, הפמיניזם והצניעות, ללא יכולת להימנע מן הדברים הללו, כדרך שאנו מתעלמים מהם בחיי היום יום שלנו: בבית ומחוצה לו. בית הכנסת הוא מקום שבקדושה ובדברים שבקדושה ראויה הצניעות וההפרדה והשמירה על מסורת אבות. אלא שלכל אלה מחיר: מחירה של המשפחה ושל הקהילה. 

וגם מביעי הדעה מכאן ומכאן נחשדים ישר על העריות ועל הנאורות ללא התייחסות עניינית ופשוטה לטיעונים שלהם. כך למשל במסה חשובה של ורד נעם

ונראה לי שההמון של מגילת אסתר- גברים ונשים כאחד מאז ועד היום- טבוע בתכונה אבולוציונית של שמרנות שמובילה לזלזול בעמדות פחות שמרניות שאינן מחפשות את הניגוח.
אלא שלאחרונה ישנם מהלכים אחרים בתפיסת האבולוציה: עקרון ההכבדה שניסח הזואולוג אמוץ זהבי מסביר שבהתנהגות אלטרואיסטית (בהנחה שבטענה שנשים שותפות לגברים בדברים שבקדושה כמו גם בתחומים אחרים יש אלטרואיזם...) יש מימד אבולוציוני, כלומר, גם לבחירה לנהוג שלא בדרך ההמון יש יכולת הישרדות אבולוציונית, כנראה גם ללא תמיכת הקרן החדשה.

וכדרך שבימים נוראים מבקשים בתפילה "תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפילתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי... כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", ואילו הבקשה להחזרת העבודה נתמכת בפסוק המדבר על ביאת כל העמים לבית המקדש, כך אני מתפלל לטשטוש בפערים בין המסורת לבין המציאות שלפנינו למען דיוק התפילה: דיוק התפילה וטשטוש המסיכה בה מתעטפים שומרי המסורת.