אגדה ממסכת כלה (מן המסכתות הקטנות):
אמרו עליו על ר' טרפון, שהיה עשיר גדול ולא היה נותן מתנות רבות לעניים.
פעם אחת מצאו ר' עקיבא.
אמר לו: רבי, רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים. אמר לו: הן.
מיד עמד ר' טרפון ונתן לו ארבעה אלפים דינרי זהב.
נטלם ר' עקיבא וחלקם לתלמידי חכמים עניים.
לימים מצאו ר' טרפון, אמר לו: היכן העירות שלקחת לי?
תפסו בידו והוליכו לבית המדרש, והביא תינוק ובידו ספר תהילים,
והיה קורא והולך עד שהגיע לפסוק זה: "פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד" (תהילים קיב, ט).
אמר לו: זוהי העיר שלקחתי לך.
עמד ר' טרפון ונשקו, ואמר לו: "רבי, אלופי, רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ" – והוסיף לו ממון לבזבז.
מאלפת ההשוואה למקבילתו של סיפור זה במדרש ויקרא רבה פרשה לד (פיסקה טז, הנה קישור: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba3/34.htm). שם לא מתואר ר' טרפון כאדם שאינו נותן מתנות לעניים, והשיח בינו לר' עקיבא שונה.
אבל בשני המקומות ר' עקיבא לוקח כסף מעשיר לעני. ובערמה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה