א. יש אתר שלוקח נאומים של
יאיר לפיד ומכניס להם מילים ביזאריות כמו שוונצים בשיער ומציע נאומים חסרי שחר
בשמו.
שם האתר : לפידומטור
הרעיון הוא שיאיר לפיד מתמחה
באמצעים רטוריים, אך לא בתוכן מאחוריהם.
ב. אלא שזהו סימבול לתהליך
משמעותי של אנשי תקשורת ההופכים לפוליטיקאים. הם לא מחפשים להשפיע אלא להיות
במרכז. היבריס קוראים לכך, או הפרעת אישיות נרקסיסטית.
כל אלה הם מחוסרי עמדה
קבועה, שהרי בתור אנשי תקשורת ביקשו תמיד לעמת את המרואיין או העומד מולם בדעה
האחרת ונמנעו- מי פחות ומי יותר- מהבעת דעה מעמיקה ומנומקת בנושאים הרי גורל.
מכאן עולה עוד ביטוי
לפוליטיקה פוסטמודרנית(מעבר לעקיפת הדמוקרטיה שבפוסט הקודם)
לאמור: תנו לי את קולכם ואת
הרייטינג שלכם, ואני אקפוץ על עגלת הרייטינג הקרובה למילוי תאוותי.
וכבר אין מרכז, ואין ימין
ושמאל, וזהו כוחו של פוסטמודרניזם, שמטשטש כל עומק בשם קדושת הנראטיב
ג. [[ולהבדיל אלף אלפי
הבדלות, גם הפרוייקט החדש ומאיר העיניים של הפרק היומי בתנ"ך- 929- לוקה בכך.
השיח המחפש לשתף את כולם, מטשטש קריאות שונות בשם המטרה החשובה של קריאות
"נעימות" של התנ"ך.
וגם ההמצאה האווילית של
דרשותיו הפוסטמודרניות של הרב שג"ר, וכבר העיר בפשטות ובנוקבות הרב מיכאל
אברהם בהרצאה שנשא בערב שעסק בספרו של הרב שג"ר על פוסטמודרניזם שאין כזה דבר
פוסטמודרניזם]].
ד. בקיצור, נמאס לי
מהשוונצים בשיער או בזקן של יאיר לפיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה