א. במסגרת שוטטות סביב הלכות הכשרת כלים, מצאתי את ההלכה הבאה באתר של צהר. ההלכה נוגעת להכשרת בקבוק של תינוק:
"הגעלה
לא לשכוח להגעיל גם את הפיטמות של הבקבוק. שוב: כמה כבר עולה בקבוק לתינוק..... אם הילד גדול ועדיין מתעקש לשתות מבקבוק , הנה בפסח זו ההזדמנות לומר לו שהבקבוק שלו חמץ ואי אפשר להשתמש בו בפסח וכך תרוויחו שתי ציפורים במכה אחת..."
אני עסוק פעמים רבות בשאלה מה מקומה של פסיקה רבנית, ומהו תפקידו של רב. האם הוא multifunctioned? בקי בהלכות כשרות, מייעץ לזוגות וליחידים, בעל דעה הלכתית בנושאים מדיניים?
אם נצמצם את תפקידו של הרב לסוגה ההלכתית של דיני איסור והיתר, דיני שבת ואבלות והלכות נדה, אנו חוטאים לרוח התורה המבקשת להיות תורת חיים ונוגעת בשדרות החיים כולן. ואם נרחיב את תפקיד הרב, נוכל לראות פעמים רבות מאד רבנים המתעסקים בעניינים שלא הוכשרו אליהם מקצועית כלל וכלל. והדברים אמורים גם באשר לבית המשפט העליון או בית משפט אחר הנדרש לסוגיות בהן הדיין רחוק מלהיות מומחה. על העמדה בעניין הרבני פרסם הרב ד"ר מיכאל אברהם מאמר בשם: "מומחיותו של פוסק ההלכה כמעריך מציאות" בכתב העת של רבני צהר. הוא סבור שיש להרחיב את סמכות השקפתם של רבנים גם בעניינים הנראים לא להם.
בין כך ובין כך, נחזור לפסיקה באתר של צהר. שני ציטוטים מפסק הלכה בעניין כשרות:
1. כמה כבר עולה בקבוק לתינוק?
2. אם הילד גדול... הנה הזדמנות... וכך תרוויחו שתי ציפורים...
האם שני השיקולים הם הלכתיים?
האם הם מגלים רגישות לעובדה שתינוק זקוק למספר בקבוקים ולמשפחות לא מעטות בישראל, אין את הכסף לרכוש כמה בקבוקים?
ה"חינניות" שבמרשם הלכתי זה, נגועה בחוסר רגישות והיא בבחינת "כל המוסיף גורע". תכתוב איך מכשירים בקבוק לתינוק. לא צריך להוסיף.
ובהזדמנות קרובה, סקירה קצרה של מאמר קצר על תולדות איסור קטניות.
ולמעוניין בביקורת על צהר של פרסיקו, הנה
"הגעלה
לא לשכוח להגעיל גם את הפיטמות של הבקבוק. שוב: כמה כבר עולה בקבוק לתינוק..... אם הילד גדול ועדיין מתעקש לשתות מבקבוק , הנה בפסח זו ההזדמנות לומר לו שהבקבוק שלו חמץ ואי אפשר להשתמש בו בפסח וכך תרוויחו שתי ציפורים במכה אחת..."
אני עסוק פעמים רבות בשאלה מה מקומה של פסיקה רבנית, ומהו תפקידו של רב. האם הוא multifunctioned? בקי בהלכות כשרות, מייעץ לזוגות וליחידים, בעל דעה הלכתית בנושאים מדיניים?
אם נצמצם את תפקידו של הרב לסוגה ההלכתית של דיני איסור והיתר, דיני שבת ואבלות והלכות נדה, אנו חוטאים לרוח התורה המבקשת להיות תורת חיים ונוגעת בשדרות החיים כולן. ואם נרחיב את תפקיד הרב, נוכל לראות פעמים רבות מאד רבנים המתעסקים בעניינים שלא הוכשרו אליהם מקצועית כלל וכלל. והדברים אמורים גם באשר לבית המשפט העליון או בית משפט אחר הנדרש לסוגיות בהן הדיין רחוק מלהיות מומחה. על העמדה בעניין הרבני פרסם הרב ד"ר מיכאל אברהם מאמר בשם: "מומחיותו של פוסק ההלכה כמעריך מציאות" בכתב העת של רבני צהר. הוא סבור שיש להרחיב את סמכות השקפתם של רבנים גם בעניינים הנראים לא להם.
בין כך ובין כך, נחזור לפסיקה באתר של צהר. שני ציטוטים מפסק הלכה בעניין כשרות:
1. כמה כבר עולה בקבוק לתינוק?
2. אם הילד גדול... הנה הזדמנות... וכך תרוויחו שתי ציפורים...
האם שני השיקולים הם הלכתיים?
האם הם מגלים רגישות לעובדה שתינוק זקוק למספר בקבוקים ולמשפחות לא מעטות בישראל, אין את הכסף לרכוש כמה בקבוקים?
ה"חינניות" שבמרשם הלכתי זה, נגועה בחוסר רגישות והיא בבחינת "כל המוסיף גורע". תכתוב איך מכשירים בקבוק לתינוק. לא צריך להוסיף.
ובהזדמנות קרובה, סקירה קצרה של מאמר קצר על תולדות איסור קטניות.
ולמעוניין בביקורת על צהר של פרסיקו, הנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה