לאחרונה התקיים יום עיון לרגל יציאת ספרו "ביום ההוא" העוסק במועדי חדש אייר. מה שטוב הוא שכיום אפשר לצפות בערבי עיון בערוץ הyoutube ואין חובה לצאת מהבית.
אחי הפנה אותי להרצאה מרתקת של הרב יובל שרלו העוסקת בהתמודדותו שלו עם יחסו של הרב שג"ר למדינת ישראל. פנו לעצמכם 20 דקות והאזינו לדבריו (החל מן הדקה 09:30). הנה
מה יאמר הרב שרלו על משנת סוף מסכת סוטה המפורסמת (אשר חסרה בחלק מכתבי היד והיא למעשה ברייתא שנוספה למשנה)??
המשנה בסוף מסכת סוטה גורסת:
בעקבות משיחא חצפא יסגא, ויקר יאמיר
הגפן תתן פריה והיין ביקר והמלכות תהפך למינות, ואין תוכחה.
בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר
לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת.
נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים.
(מיכה ז) בן מנבל אב, בת קמה באמה, כלה בחמתה, איבי איש אנשי ביתו.
פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתביש מאביו.
העולה מכאן, שהרב שג"ר מתאר את המצב הריאלי, כפי שמבקשת הברייתא הנ"ל לתאר את ימות המשיח. ומשיח- הוא מלך משיח- חי ובועט.
הרב שג"ר היה אדם רגיש ביותר לנעשה סביבו- והרבה פעמים נוטים לזהות רגישות יתר עם תסבוך (של המורה ושל התלמידים) וקושי לקבל החלטות. אבל רגישות יתר אינה מהווה בהכרח חיים בעולם אוטופי.
עם זאת, אני מזדהה עם ביקורתו של הרב שרלו, ואף נקטתי בכיוון דומה בביקורת שלי על ספרו של הרב שג"ר "כלים שבורים".הביקורת תפורסם בפוסט סמוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה