יום שני, 6 באוגוסט 2012

חורבן אקטואלי

הרהרתי לאחרונה שחורבן אינו דבר שרחוק ממני. בתוך ארצי מתגוררים אנשים שביתם חרב עליהם לפני שבע שנים. בני עמם הדוברים את שפתם ואוחזים בסממני תרבות משותפת היו אחראים לפינוי שלהם מביתם.
כולם כבר חזרו מזמן לשגרה אבל הם (רובם) לא חזרו. מצוקות הנפש של הצעירים, חוסר התעסוקה של המבוגרים והקושי להשתלב בשוק העבודה, נמשכים גם היום.
לא צריך להביע עמדה פוליטית ימנית בכדי להזדהות עם מעט מהכאב של המשפחות. ראו גם עמודים 4-5 בכתב העת "לרוחב"
אבות ישורון אמר פעם ש"שואת יהדות אירופה ושואת ערביי ארץ-ישראל שואה אחת של העם היהודי" ובמקום אחר הוא אומר ששואה אחת היא לגבי יהדות המצפון. 
ואני מוסיף שגירוש גוש קטיף וגירושים אחרים אחד הם לגבי יהדות המצפון.
זהו חורבן, ואני הבורגן, קרוב מרחק נסיעה של שעה מבתי המפונים, ומרחק שעות דור מן העובר על רובם.

אנקדוטה: מצאתי שבתוך האתר של מנהלת סל"ע (היום שמה תפנית) משתמשים בכינוי מגורשים.
גדעון לוי וחבריו היו עושים מזה צימס. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה