גם לי יש ביקורת רבה על התנהלותו. בפרשת הרב אלון הוא חזר ושגה. גם אם פורום תקנה הוטעה, וגם אם הוא יודע את האמת, הוא מעמיד את תלמידיו בפני קונפליקט מיותר. הם שומעים את חשובי הרבנים מוקיעים רב, ומאידך את רבם שנותן לו במה.
אודה שאפילו פניתי למשרד החינוך לשאול האם אין צורך שהרב אלון יקבל אישור מן המשטרה ללמד במוסד חינוכי, בדיוק כמו שאני הייתי צריך להביא אישור מהמשטרה שאינני עבריין מין למוסד חינוכי בו אני מלמד.
(אגב, לא חזרו אלי עם תשובה ממשרד החינוך)
אבל עם כל הכבוד למתנגדים לפרס, הרב דרוקמן הוא איש שמוסר את נפשו למען הציבור. הוא אדם צדיק ששוגה לפעמים. שוגה בעניינים שהם דיני נפשות, אבל עיניו סומות מלראות את המציאות נכוחה. אני לא חושב שיש להקל ראש בטעויות שעשה, אבל צריך להפעיל משקל מאזנים ולדון אותו לכף זכות. מי שמקבל כאן פרס זה לא הרבנים (??) קופולוביץ [שהורשע במעשים חמורים] ואלון [שלא הורשע], אלא הוא. והוא תמך בהם אך לא במעשים בהם נחשדו. בכך אני נוטה להיות משוכנע.
ולכן, מה הקשר בין עמדותיו השגויות שהזיקו בגרמי לגופם ונפשם של צעירים רבים, ובין קבלת פרס על מפעליו הרבים לאין ספור: מכוחו ומכח כוחו?
על העמדה המתלהמת שהיא נחלתנו- בעיקר בשל האופי העצבני והמיידי שיוצרת התקשורת- להיכבש.
איזהו גיבור? הכובש את יצרו. יצר ההתלהמות, גם אם יש לו להישען על עובדות מצערות, צריך לשכוך.
או אז תהא עמדה מרוסנת. אין צורך להזדעזע מקבלת פרס ישראל ע"י הרב דרוקמן. יש אפשרות למחות, או להעיר הערת שוליים. גם את הרב דרוקמן צריך להכיל על כל צידי המורכבות האנושית. בצניעות.(לעצומה לה ציינתי לעיל ראיתי תגובות של שתי פמיניסטיות דתיות: אילת וידר וחנה קהת. לדעתי תגובתן אינה לעניין, והן מפעילות כהרגלן את הטייס האוטומטי של מלחמות צדק פמיניסטיות גם כאשר אין בכך צורך).
ותודה לרעייתי, שאפילו על הרב אלון- אשר הפסקתי למשך זמן לקרוא לו רב (ואף ציינתי שני סימני שאלה בפוסט זה)- מלמדת לבינתיים זכות ולא ממהרת להפסיק ולקרוא לו רב.
מומלץ: הרב ברנדס פרסם בכתב העת אקדמות מאמר מרתק על סוגיה העוסקת בפרשה דומה לזו של הרב אלון.הנה
נ.ב ראיתי שהרב דרוקמן הביע חרטה על כך שלא דיווח למשטרה בפרשת נתיב מאיר. אינני יודע מה עמדתו באשר לפרשת אלון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה