גילוי נאות: השבת יקרה לי וקדושה. אני מאמין ומשתדל להקפיד על הלכתיה הנראות כהררים התלויים בשערה (מסכת חגיגה, פרק א משנה ח).
לאחרונה הזדעקו רבה של ת"א ותנועת צהר על הרצון בהפעלת התחבורה בשבת.
אחד הנימוקים (צהר) היה שגם החילונים רוצים מנוחה בשבת.
ארגון צהר מתייחד בפנייתו אל הציבור הישראלי, אבל נראה שחסרה רגישות בהתבטאות זו.
זכורני שהרב שג"ר אמר שכאשר הוא רואה אדם שוטף את מכוניתו בשבת, זה נראה כמו עונג השבת שלו.
אדם ללא רכב שרוצה לנסוע ולבקר חבר, לבלות במקום כלשהו, זקוק לאוטובוס. זה צורך בסיסי שמותר לאדם לדרוש אותו. (רגע, נא להמתין עם הדאגה לנהגים שיצטרכו לעבוד גם בשבת).
וקווי אוטובוס לא יפגעו בצביונה של שבת בתל אביב. רשת המרכולים AMPM פתוחה שם בשבת, ואם כבר אז שיסגרו אותה. או שישאירו סניף תורן למי שזקוק למזון. התחבורה נראית כצורך בסיסי לצעירים ולמבוגרים רבים שאין רצונם בנסיעה במוניות.
באשר לנהגים העובדים בשבת, הם יהיו חלק מקבוצה גדולה של עובדי ציבור שנזקקים להם בשבת.
הרב לאו! רבני צהר! ותרו על תל אביב. תנו לי את יבנה וחכמיה!
אתה כל כך צודק!
השבמחק