ספר זה הינו אסופת הגיונות/מאמרים שפרסם גרוסמן בשנת 87 ונסוב על סיוריו ביהודה ושומרון.
לפחות בפרק אחד בספר ("אל תרחם עליהם כל כך") הוא מתאר את תושבי עפרה בביקורת קשה, שגם מי שלא יסכים עם סגנונו וחלק מתכניו, נראה שהערתו אודות מסרים כפולים הנמסרים לילדים אודות הערבים (עמ' 42) נכונה ומעוררת מחשבה.
זכורני שמנהל חטיבת הביניים בה לימדתי התנגד לכל אלימות בבית הספר ונקט צעדים משמעתיים כלפי הערות מילוליות. אולם קללות כנגד ערבים שנשמעו במהלך נסיעה באוטובוס למשך מספר דקות לא זכו לתגובה שלו. ממילא, נסיון שלי לצפות יחד עם תלמידיי בסרט חיים יקרים עוררה התנגדות אלימה מצד חלק מהתלמידים, אלא שהם בעיקר תוצר של חינוך בבית ובבית הספר.
חזרה לגרוסמן. ספר זה לא היה נגיש לקריאה בימי נערותי הואיל והוא ספר שמאלני. חזרתי אליו בשנית לאחר החשפות אליו לפני כעשור בשל הערכתי הרבה לדויד גרוסמן. שם הספר "הזמן הצהוב" אינו בגלל הרוח המתוארת בכריכה האחורית של הספר אלא בעקבות דבריו של גרוסמן בעמוד האחרון (172): "מזה 20 שנה אנו חיים במצב מסולף ומופרך, התלוי על אשליות, על שיווי משקל רופף שבין שנאות לחרדות, במידבר רגשי ותודעתי, והזמן העובר הופך אט אט לישות נפרדת, כבדה, התלויה מעלינו כשכבת אובך מצהיבה, מחניקה". את זה גרוסמן כתב בשנת 1987, לפני 25 שנים.אני חושב שכשנשוב לדון במסע אל העוני נראה כי חז"ל מתארים את נפש העני כנפש מצהיבה, המנותקת מן החיים. עני חשוב כמת. ואת העוני הזה, של היהודים והערבים מתאר גרוסמן.
אני מעריך אותו כי הוא אדם רגיש וישר. אינו מהסס לבקר את עצמו (עמ' 170: וגם אני נעשיתי למין אמן של הדחקה), ויודע לגעת בעומק המחשבה וההרגשה בתבונה וברגישות. ספרו אינו פוליטי, למרות כל מה שעולה ממנו. הוא מסמך של רגשות ומחשבות על מה שקורה בישראל מאז מלחמת ששת הימים.
ואפרופו: גם ספרים אחרים של גרוסמן קשים לעיכול בציבור הדתי. קראתי פעם ביקורת של רב נחשב בציבור הדתי לאומי על ספרו "מישהו לרוץ איתו" שם מתוארת דמות דתית כתמהונית. אגב, גרוסמן חוזר לדמות דתית ברסלברית גם ב"אשה בורחת מבשורה", ואכן, זהו האדם הדתי הנשקף מהם. נראה לי שעיקר הקושי להתמודד עם גרוסמן בציבור הכללי ובדתי בפרט הוא העיסוק שלו במיניות.
ובאשר לסרט חיים יקרים: ניתן ומומלץ לצפות בו בלינק שהובא לעיל (כשעה וחצי). הוא סרט מצמרר, המתאר- כמו "הזמן הצהוב"- את עומק הקונפליקט הרחוק מלהיות פתיר בין היהודים והערבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה