יום שני, 30 ביולי 2012

מה שאבות ישורון חש בערב זכרון לקדושי עירו שנפלו בשואה. מה שאני מרגיש בצום תשעה באב.



זה חוזר- אבות ישורון (מתוך הקובץ "מלבדאתה", עמ' 120. הציטוט הוא של חלקים מהשיר)

כל שנה כל שנה 
אני מקבל הזמנה 
לבוא להשתתף בערב אזכרה לקדושי עירנו 
באולם טל בגבעתים
...
כל שנה של שנה 
אני מתעצם עם בני העיר 
אם לבוא לא לבוא לאזכרה של קדושי עירנו 
באולם טל בגבעתים

אני אומר להם יכולני לבוא 
לאיזו אזכרה של איזו עיר אחרת 
ואילו איש לא יגיד לי מלה מי אני 
ואני לא אכיר את פניהם.

אבל הכר יכירו
בשביל מה באתי 
כמו בבית כנסת בעיר אחרת 
רואים בשביל מה באים.

כל שנה קוראים לי... 
ואני עומד על המקח אם לבוא ואיך לבוא 
לאזכרה לקדושי עירנו   אני אמור להם אדוני

אני לא מכיר שם אף אחד
מכל מקום שם יהודי עירנו בכל אזכרות שבעולם 
אפשר לראות אותם פנים 
וכולם דומים לבני עירנו.

...אבל אמרו לאלהיכם לכל ערים 
אם לפרש שמות אשר דומים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה