אני עוקב אחר הבלוג של תומר פרסיקו "לולאת האל".
הוא איש מרשים, בעל ידיעות רבות ויכולת ניתוח מרשימה. אני מפנה אליו מפעם לפעם ומוצא בדבריו טעם לענות בהם.
מפעם לפעם אני חש אי נוחות מסגנון הכתיבה שלו ולאחרונה התחדד העניין הבא.
פרסיקו הזמין עצמו ללשכתו של רבה של שהם המיועד לכהונת רב ראשי- הרב סתיו- בכדי לתהות על קנקנו ולראות אם יש חדש תחת השמש הרבנית. ממצאיו של פרסיקו היו שמדובר באורתודוקסיה הישנה והפטרונית. כפי שתראו בציטוטיו שהובאו בסוף הפוסט, פרסיקו אינו מתאכזב מהאורתודקסיה אלא מחוסר ההכרה במציאות. לדידי, זו האורתודוקסיה. היא לא זורמת עם המציאות. ולכן איני מסכים עם תובנתו של פרסיקו שלהלן.
מהכא להתם, הוא הספיק לכתוב במספר במות ולהציג את חולשתו של הרב סתיו.
אני לא מבקש להתעכב על התוכן. אני מסכים עם פרסיקו ברוב ביקורתו על הרב סתיו.
אבל אני שואל: איפה פרסיקו חי? החברה החרדית (הליטאית וש"ס) השתלטה על מוסדות הרבנות.
כעת ישנה הזדמנות ממשית לדמות ישרה, הגונה שעושה הרבה חסדים ומעשים טובים, ופרסיקו עוסק בעתיד הבעייתי והלא מושלם במקום לראות את ההווה המזעזע.
על כגון דא אמרו: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את מקדשנו.
ואם באשר לענוותנותו של אבקולס נתהה האם מדובר באירוניה או בענוה, תוהה אני יותר ויותר באשר לקשרי הצורה והתוכן אצל פרסיקו.
אני מצייר לעצמי אינטלקטואל המשכים לכוס קפה בשלוות נפש סטואית על פי רוב ומבקר את אלו שלא מאפשרים נישואין אזרחיים וכיוצא בהנה עוולות כנגד מצביעי מרצ השייכים למילייה מסויים מאד. פרסיקו עסוק בדאגה לכלל החברה הישראלית, אולם תמהני אם הוא שוכן במגדל הבלוג (המצויין) שלו או בתוך עמו הוא יושב.
הרב סתיו הוא רב טוב כי אכפת לו מהסובב אותו. מה אכפת לי כמה הוא פטרון כלפיי וכלפי אחרים?
אלה שאכפת להם יותר משינויים לא מושלמים מדי מקלקלים את השורה.
סגנונו הבוטח והמשתלח של פרסיקו (המשתלח מצוי יותר בפרסומים בבלוג שלו ופחות בפרסומים בבמות מעודנות כגון זו של בית אבי חי) מעיד על כך שהחברה הישראלית שהוא רואה לנגד עיניו מצומצמת מאד, ולא רואה את בעיות השעה העיקריות של החברה הישראלית.
ומאידך, טוב לראות איש בעל השכלה אקדמית מרשימה מחובר מאד למושא חקירתו.
אסיים בשני ציטוטים של פרסיקו. כאשר אני קורא את פרסיקו אני רואה רק את סעיף ב. לא את סעיף א. אולי אני טועה.
א. אפתח בעמדתי: אני מעוניין שהרב סתיו יבחר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. עם כל חסרונותיו מבחינת ההשקפה האזרחית והדתית שלי, הוא כנראה טוב יותר מכל המועמדים האחרים, ומחלקם בהפרש ניכר. אני גם מעוניין שהרבנות הראשית תמשיך להתקיים , וגם זאת למרות שלכאורה התמוטטותה תביא לעלייה מהירה בחופש הדת. אני מאמין שאנחנו בדרך לחופש דת (לפחות בענייני נישואים) בכל מקרה, וגם אם כהונתו של הרב סתיו תאריך את חיי הרבנות, היא לא תצליח לעצור את ההתפתחות לכיוון הזה.
ב. אז למה התאכזבתי מעמדותיו של הרב סתיו? התאכזבתי ממה שלדעתי מסמן חוסר הכרה מצדו של סתיו במציאות הנוכחית, וחוסר רצון מצדו להביא את ההלכה להתמודדות עם המציאות הנוכחית. כלומר יש כאן שתי רמות של חציצה בין התורה על פי הרב סתיו למציאות: ראשית, היא לא מכירה אותה. שנית, היא לא מפנימה אותה.
יום יבוא וידחפו ל"רבה ראשית לישראל". למה לא בעצם? רבה ראשית אשכנזית ו/או ספרדית?
הוא איש מרשים, בעל ידיעות רבות ויכולת ניתוח מרשימה. אני מפנה אליו מפעם לפעם ומוצא בדבריו טעם לענות בהם.
מפעם לפעם אני חש אי נוחות מסגנון הכתיבה שלו ולאחרונה התחדד העניין הבא.
פרסיקו הזמין עצמו ללשכתו של רבה של שהם המיועד לכהונת רב ראשי- הרב סתיו- בכדי לתהות על קנקנו ולראות אם יש חדש תחת השמש הרבנית. ממצאיו של פרסיקו היו שמדובר באורתודוקסיה הישנה והפטרונית. כפי שתראו בציטוטיו שהובאו בסוף הפוסט, פרסיקו אינו מתאכזב מהאורתודקסיה אלא מחוסר ההכרה במציאות. לדידי, זו האורתודוקסיה. היא לא זורמת עם המציאות. ולכן איני מסכים עם תובנתו של פרסיקו שלהלן.
מהכא להתם, הוא הספיק לכתוב במספר במות ולהציג את חולשתו של הרב סתיו.
אני לא מבקש להתעכב על התוכן. אני מסכים עם פרסיקו ברוב ביקורתו על הרב סתיו.
אבל אני שואל: איפה פרסיקו חי? החברה החרדית (הליטאית וש"ס) השתלטה על מוסדות הרבנות.
כעת ישנה הזדמנות ממשית לדמות ישרה, הגונה שעושה הרבה חסדים ומעשים טובים, ופרסיקו עוסק בעתיד הבעייתי והלא מושלם במקום לראות את ההווה המזעזע.
על כגון דא אמרו: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את מקדשנו.
ואם באשר לענוותנותו של אבקולס נתהה האם מדובר באירוניה או בענוה, תוהה אני יותר ויותר באשר לקשרי הצורה והתוכן אצל פרסיקו.
אני מצייר לעצמי אינטלקטואל המשכים לכוס קפה בשלוות נפש סטואית על פי רוב ומבקר את אלו שלא מאפשרים נישואין אזרחיים וכיוצא בהנה עוולות כנגד מצביעי מרצ השייכים למילייה מסויים מאד. פרסיקו עסוק בדאגה לכלל החברה הישראלית, אולם תמהני אם הוא שוכן במגדל הבלוג (המצויין) שלו או בתוך עמו הוא יושב.
הרב סתיו הוא רב טוב כי אכפת לו מהסובב אותו. מה אכפת לי כמה הוא פטרון כלפיי וכלפי אחרים?
אלה שאכפת להם יותר משינויים לא מושלמים מדי מקלקלים את השורה.
סגנונו הבוטח והמשתלח של פרסיקו (המשתלח מצוי יותר בפרסומים בבלוג שלו ופחות בפרסומים בבמות מעודנות כגון זו של בית אבי חי) מעיד על כך שהחברה הישראלית שהוא רואה לנגד עיניו מצומצמת מאד, ולא רואה את בעיות השעה העיקריות של החברה הישראלית.
ומאידך, טוב לראות איש בעל השכלה אקדמית מרשימה מחובר מאד למושא חקירתו.
אסיים בשני ציטוטים של פרסיקו. כאשר אני קורא את פרסיקו אני רואה רק את סעיף ב. לא את סעיף א. אולי אני טועה.
א. אפתח בעמדתי: אני מעוניין שהרב סתיו יבחר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. עם כל חסרונותיו מבחינת ההשקפה האזרחית והדתית שלי, הוא כנראה טוב יותר מכל המועמדים האחרים, ומחלקם בהפרש ניכר. אני גם מעוניין שהרבנות הראשית תמשיך להתקיים , וגם זאת למרות שלכאורה התמוטטותה תביא לעלייה מהירה בחופש הדת. אני מאמין שאנחנו בדרך לחופש דת (לפחות בענייני נישואים) בכל מקרה, וגם אם כהונתו של הרב סתיו תאריך את חיי הרבנות, היא לא תצליח לעצור את ההתפתחות לכיוון הזה.
ב. אז למה התאכזבתי מעמדותיו של הרב סתיו? התאכזבתי ממה שלדעתי מסמן חוסר הכרה מצדו של סתיו במציאות הנוכחית, וחוסר רצון מצדו להביא את ההלכה להתמודדות עם המציאות הנוכחית. כלומר יש כאן שתי רמות של חציצה בין התורה על פי הרב סתיו למציאות: ראשית, היא לא מכירה אותה. שנית, היא לא מפנימה אותה.
יום יבוא וידחפו ל"רבה ראשית לישראל". למה לא בעצם? רבה ראשית אשכנזית ו/או ספרדית?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה